top of page
  • תמונת הסופר/תmarvaerez

מחשבה (לא) יוצרת מציאות

היום אני רוצה להתייחס לנושא שהוא מאוד חשוב בעיני, והוא המחשבה הלא-נכונה, שמחשבה יוצרת מציאות.


היא לא נכונה בעיני מהסיבה הפשוטה, שלמיטב החקירה שלי, מציאות - היא דבר הרבה יותר מורכב.


וזה חשוב, כי הרבה פעמים אנחנו מנסים פשוט לשנות את החשיבה שלנו ולהאמין שמשהו יסתדר או יקרה – ולא רק שזה קשה, ולעיתים אנחנו ממש צריכים להלחם בחשיבה של עצמנו בשביל זה – אלא שלפחות בחלק מהפעמים זה לא עובד.


בואו נשאל לרגע שאלה שאולי מעולם לא שאלתם את עצמכם:

מדוע בכלל החשיבה שלנו שלילית לגבי נושאים מסוימים? מדוע בכלל אנחנו חושבים מחשבות, מהסוג שאנחנו מנסים לשנות? והאם הכרתם פעם מישהו שניסה לעשות משהו, ולא היו לו לגביו ג ם מחשבות שליליות וחששות?


בעיני, הסיבה שאנחנו חושבים מחשבות שליליות לגבי דברים מסוימים קשורה באמונות שלנו:

אם אנחנו מ א מ י נ י ם שיהיה לנו קשה להשיג את מה שאנחנו רוצים, שהחיים יתנגדו אלינו, שמשהו לא אפשרי עבורנו, שאנחנו לא מספיק טובים/שווים – ועוד מאה אלף אמונות אפשריות לגבי הפער בינינו ובין מה שאנחנו רוצים – אז נתקשה להאמין שהדבר אפשרי, והמחשבות שלנו יתקשו להיות חיוביות בנושא.


כשאנחנו מאמינים שבכלל יש פער ביננו ובין הדברים שאנו רוצים, אנחנו נשקף את האמונה הזו החוצה, באופן לא מודע, בכל מיני דרכים:


לא רק שהמחשבות שלנו יהיו שליליות בנושא, גם נשדר את זה בבחירת המילים שלנו כשאנו משוחחים עם אחרים (וכך נשפיע על תת המודע שלהם להגיב אלינו בהתאם למסר ששלחנו).

גם הפעולות שלנו יהיו של מי שלא מאמין – אולי לא נשתדל מספיק, או נשתדל יותר מדי, או נסרב בכלל לראות אילו פעולות יכולות לסייע לנו להגשים את מה שאנו רוצים.


והכי חשוב: נתקשה להרגיש חיובי לגבי הנושא.

וזה מה שבעצם ייצר את המחשבות השליליות.


אם כך, מחשבות הן רק נקודת הקצה, של קרחון הרבה יותר עמוק. וכמו טבעו של קרחון, שאנחנו רואים רק את קצהו העליון – חשוב מאוד לדעת שגם האמונות, נמצאות בחלק התחתון, ואינן נראות.


יותר מכך, הן עשויות בהחלט להיות ממש הופכיות, למה שאנחנו חושבים במודע רב הזמן.

אבל זה לא הכל, יש עוד דבר חשוב מאוד שאני רוצה לדבר איתכם עליו היום, והוא הבחירה העמוקה שלנו:


מתחת לאמונות, יש אותנו. אותנו האמיתי. זה המקום שבו כל אחד מאיתנו הוא שונה וייחודי, וניחן בתצרף תכונות, כשרונות ותשוקות שאין שני לו.


אותו אנחנו בסיסי, הגיע הנה לעולם במטרה להגשים מהויות מסויימות. ניתן לקרוא לו, התוכנית הגדולה שלנו. ומטרתה של התוכנית הגדולה הוא לקרות.


כשהאמונות שלנו מספרות שהתוכנית הגדולה לא יכולה להתבצע, נחוש דיסוננס: נרגיש רגשות שונים של כאב ותסכול, נפעל בכוח למרות ה"נסיבות", או שנמנע מפעולה, או שנפעל שלא בהתאם למי שאנחנו באמת רוצים להיות, והחשיבה שלנו תהיה שלילית בנושא.


כשהאמונות שלנו מיושרות עם התוכנית הגדולה, היא פשוט מתאפשרת.

ומה שקורה אצל הרוב, הוא שבחלק מתחומי החיים האמונות מאפשרות והדברים קורים בקלות, ובחלק לא - והכל מרגיש קשה ומאתגר.


ועוד עניין חשוב בנוגע לתוכנית הגדולה, הוא שאם מה שאנחנו מנסים לעשות או להשיג נ ו ג ד אותה – סיכוי גדול שבכלל לא נצליח. ואם נצליח, זה יהיה בקושי רב, או שלא נקצור שמחה מכך.


וזו הסיבה שאני לא מאמינה שמחשבה היא מה שיוצר את המציאות.

אני מאמינה שהמציאות שלנו היא פועל יוצא של מערכת היחסים בין התוכנית הגדולה, ותת-המודע.


ולכן אני גם לא מאמינה ב"לחשוב חיובי", כמו שאני לא מאמינה שאפשר להמיס קרחון עם שמיכה.


אני מאמינה בלהקשיב למחשבות, ולאתר את המקור שלהן: אם הן לא מרוצות - מדוע? מה אני יכולה ללמוד מהן על עצמי? ואיפה כדאי לי לתקן?


אני מאמינה בלמצוא דרך לראות כל מצב כחיובי, וכמוביל לטוב, ולראות אותו בעיניים חיוביות – גם אם יש בו קושי.


ואני מאמינה שכשאנחנו מיישרים את האמונות שלנו, והפעולות שלנו - עם התוכנית הגדולה שלנו, אז גם מתיישרות באופן טבעי המחשבות שלנו, והשיחה שלנו עם אחרים, והדברים קורים.

חומר למחשבה 3>

bottom of page