החיים הם גל, בא והולך - זה בעצם כולנו יודעים.
זה אפילו מדעי - כל דבר, חפץ, רגש, פעימות הלב שלנו, גאות ושפל - הכל מתנהל במחזוריות.
גם מצב הרוח שלנו:
שימו לב שתמיד כשאנחנו מגיעים לשיא - שם מתחילה הירידה.
ותמיד כשאנחנו מגיעים לשפל - שם מתחילה העלייה.
אבל אנחנו... לא אוהבים להיות בנקודה הנמוכה.
אז אנחנו מנסים להיאחז בשיא:
רק בחוויות הטובות, רק ברגשות הטובים.
מנסים כל הזמן להרגיש טוב, ברצף - קו ישר, באלכסון כלפי מעלה.
וזה פשוט לא עובד ככה בחיים.
זה חוק טבע: בטבע אין קווים ישרים, רק גלים.
אז מה קורה?
אנחנו נשארים תקועים עם הפנים כלפי מטה.
לא בשפל - אבל גם לא באמת בהרגשה טובה.
ולא מבינים.. איפה הקו העולה שלנו? לאן נעלמה התחושה הטובה?
הרי רק לפני רגע פגשנו סופסוף את האושר, לאן הוא נעלם???
ואנחנו נאחזים.. נתפסים... מנסים לעשות דברים שיגרמו לנו להרגיש טוב בכל זאת..
מספרים לעצמנו שהכל בסדר כשזה לא באמת מרגיש ככה..
אבל מה אם היינו מאפשרים?
נותנים לעצמנו לחוות את כל הקשת:
עלייה גדולה ומשמחת, מישור קצר, ירידה איטית, שפל לא מהמם שמביא תובנות - ומה קורה אז?
מתחילים לעלות:
עליה איטית, עקבית, עם הפנים מעלה - זה בעצם הרגש שחיפשנו כל הזמן...
זה הקו העולה שלנו!
הוא נמצא בסופה של נקודת השפל.
נקודת השפל היא המקום שבו אנחנו מבינים את הדיוק הבא,
הדבר הבא שאנחנו יכולים לעשות כדי להפוך את חיינו ליותר מאושרים.
הרגשות הקשים שאנחנו חווים שם, הם אלו שמספרים לנו מה עוד הפנימיות שלנו רוצה,
ולא רק שכדאי לנו לאפשר אותה - אנחנו יכולים גם ממש לאהוב אותה!
זה זמן מקסים להתכנס פנימה, להיות קצת יותר פסיביים, לחוש ולהרגיש,
לקבל תובנות לאן לקחת את החיים שלנו הלאה, ומשם - ישר לעלייה:
ככה, בכיף, עד למעלה, וחוזר חלילה.
כמו השיר שהיינו שרים בשני קולות באוטובוס, בטיולים בתקופת הבית ספר, זוכרים?
"אחרי העלייה (אחרי העלייה),
אחרי העלייה (אחרי העלייה),
יש, יש, יש (יש, יש, יש),
ירידה (ירידה),
ירידה (ירידה),
ואחרי הירידה...."
נכון - יש עלייה.
וככה אנחנו רוכבים על הגל של החיים...
בלי התנגדות, פשוט שטים.
עכשיו זה כך, ועכשיו אחרת... מאפשרים... ברכות...
יש מקום להכל, לכל מי שאני:
גם לצדדים הנעימים, וגם לצדדים הקשים.
ככה גם הירידה נהיית סוג של עלייה, עוד שלב בהתפתחות.
הרגשות הקשים בכל מקרה נמצאים, רק כשאנחנו מתכחשים להם, או נאחזים בשיא, הם נמשכים.
כשאנחנו מאפשרים אותם, הם נהיים מתנה - הם פשוט השפה של הפנימיות שלנו לומר לנו לאן מכאן...
בהצלחה!!!
