location.png
faq.jpg

עקבו אחרי

icons8-facebook-48.png
icons8-instagram-26.png

מושב בני ציון (אזור השרון, בין רעננה ונתניה), 054-7793434

כל הזכויות שמורות ל מרווה ארז - לחיות באמת

whatsapp.png
call.png
  • marvaerez

הסיבה האחת שמתחת לכל הבעיות שלנו

היום אני רוצה לדבר איתכם על אחד הדברים הכי חשובים שיש לדעת בכל הנושא הזה של מודעות-עצמית, שעונה גם על השאלה – למה אנחנו לא מצליחים להשתנות?


כי הרי, אנחנו אנשים שרוצים להטיב עם עצמנו... ובכל פעם שאנחנו נתקלים בבעיות בחיים שלנו, אנחנו מנסים לפתור אותן.

ואנחנו קוראים כל מיני אנשים חכמים, וספרי עזרה עצמית ומגיעים לתובנות בעצמנו -

ולמרות זאת, הרבה מהבעיות שאנחנו חווים בחיינו, ממשיכות לחזור על עצמן שוב ושוב...


אם הצלחנו לפתור אותן מול האדם הזה, נחווה את אותה הגברת בשינוי אדרת מול אחר.. ואם הצלחנו להתגבר עליהן במסגרת העבודה, תמיד עשויות לחזור במסגרת אחרת...


ואיכשהו, למרות כל הנסיונות שלנו, וכל הכוונות הטובות, וכל ההשתדלות – אנחנו לעיתים קרובות מוצאים את עצמנו שוב ושוב באותה הנקודה, כמו בלופ. מקסימום, ממקום קצת אחר.


איך (לעזאזל) זה יכול להיות?!

והתשובה לכך, היא מהות שמאוד חשוב שנתחיל לדבר עליה, שקיימת אצל כולנו ונקראת "אמונות מגבילות".


אולי שמעתם כבר את השם הזה, אבל היום אנחנו נסביר יותר לעומק ש'אמונות' הן תפישות-מחשבתיות שאנחנו חיים לפיהן, בלי לדעת שאנחנו חיים לפיהן. והן יוצרות את האופן בו אנו מגיבים למציאות סביבנו.


בתחומי החיים בהם רכשנו תפישה בריאה של המציאות, נרגיש מעולה. אלו התחומים בהם אנחנו מתפקדים באופן מיטיב, מצליחים ליצור את שאנו רוצים, ומנהלים אינטראקציה חיובית עם העולם ועם הסובבים אותנו.


ובתחומים בהם האופן בו אנו תופשים את עצמנו ואת החיים, אינו מיטיב -אנחנו סובלים.


אבל לא סבל ישיר; אמונות הן כמו זרעים של עץ שגדל בתוכנו לאורך שנים רבות, עם גזע רחב וענפים מסועפים, ואנחנו בכלל לא שמים לב שהוא שם.


רק בנקודה בה הוא מניב פירות - כואב לנו.

כדי להמחיש, אתן דוגמא מהפעם הראשונה שבכלל פגשתי את הרובד הזה, כששוחחתי עם אישה יקרה, שכאבה בפני על ריבים שיש לה עם בעלה:


הם עמדו לשפץ את הדירה שלהם - ומהרגע שהתחילו, החלו ריבים.

היא אחת שלא חשובים לה הפרטים – אם ירוק או כחול? מרצפות בינוניות או גדולות? העיקר שיהיה קל לנקות. הוא אחד שעל כל פיפס עושה סקר שוק ונורא חשוב לו שהכל יהיה בדיוק.

והוא כועס עליה! שהיא לא משתתפת, שהיא לא עוזרת, שהיא לא מתקשרת לחברה של השקעים ומבררת כל מיני דברים שהיא בכלל לא מבינה בהם - והיא בוכה, ומנסה לרצות אותו, ולא מצליחה, ואז מאשימה את עצמה...


אבל למה את לא אומרת לו?? אני שואלת אותה והיא בוכה ובוכה...

ואני לא זוכרת איך הגענו לזה בכלל, רק ששאלתי אותה הרבהה שאלות - עד שלפתע היא ענתה לי כמעט בצעקה "כי אני עצלנית! וזה לא בסדר שאני לא עוזרת לו".


"מה זה??" שאלתי - כי אני מכירה את הגברת, ועצלנית היא לא.

ומכאן לשם הגענו יחד להבנה - שזה משהו שההורים שלה היו אומרים לה בילדות הרבה - ובעצם כשהיא חושבת על זה, זה בכלל לא נכון....


וביום יום היא לא רואה את עצמה כעצלנית, או חושבת על עצמה כעצלנית – אבל בפועל בכל פעם שהיא לא רוצה לעזור או לעשות משהו - היא מאשימה את עצמה שהיא עצלנית, ואז מנסה בכל זאת, ובגלל שהיא לא באמת רוצה זה לא מצליח, ושוב היא מאשימה את עצמה.


והנה הפרי של העץ הזה: כשהוא כועס עליה שהיא לא עוזרת, היא לא מצליחה לומר לו "תקשיב, זה פשוט לא מעניין אותי", ובגלל שזה חוזר על עצמו בכמה תחומים ביניהם - הם כבר הגיעו לנקודה שהם שוקלים טיפול זוגי.


הבנתם איזה תהליך חמקמק?

וזו רק דוגמא אחת. כי רק את הדפוס הספציפי הזה אפשר לקחת גם לעוד אלף מקומות - למשל לא להרשות לעצמך אף פעם לנוח, או כל הזמן להוכיח שאתה מועיל...


והרי יש לנו עוד מלא אמונות שגויות. זה בלתי-נמנע! הרי אם את תפישת המציאות שלנו אנחנו מגבשים עד גיל שש - אין ספק שחלק מהדברים שלמדנו שם הם מ-אוד לא-נכונים...


ורק כשהם גורמים לנו לריבים, או לפריצת דיסק, או לפיטורים, או לאלוהים-יודע-מה - יש לנו הזדמנות בכלל לחקור אותם!


ולכן גם קשה לנו מאוד להשתנות: כי עד שלא נגענו בתפישה שיוצרת את הבעיה שלנו, ושאלנו את עצמנו אם זה באמת נכון – אנחנו פשוט לא מסוגלים לנהוג אחרת. הן מניעות אותנו להתנהג על פיהן באופן כמעט-כפייתי, ואנחנו לא עומדים בזה.


ורובן לחלוטין לא מודעות. לפעמים אנחנו אפילו מחזיקים בדעות לגמרי הפוכות:

כך אם אנחנו מאמינים שאנחנו לא בעלי ערך, אנחנו עשויים להיות הראשונים שמרהיבים בתכונותינו החיוביות. או אם אנחנו מאמינים שלא מגיע לנו, אנחנו עשויים להיות דווקא אנשים מאוד נחושים.


והרבה פעמים אמונות הן מופרכות לחלוטין, ואין להן שום קשר למציאות: כמו הילדה הכי יפה בגן שבאמת מאמינה שהיא מ כ ו ע ר ת, או הבחור המבריק שמרגיש ט י פ ש.


ולכן, כשאנחנו מחפשים לפתור את הבעיות בחיים האישיים שלנו, ואנחנו באמת רוצים שהן גם יפתרו – אנחנו חייבים לעצמנו ללמוד לחקור את המימד הזה וליצור בו שינויים.


ואיך עושים את זה?

זו שאלת מליון-הדולר, ובכנות אומר שזו הנקודה שגרמה לי לחכות הרבה זמן עם הפוסט הספציפי הזה. כי בעוד שלרוב אני מגישה לכם מידע לעוס ומוכן לקליטה - כשאני מדברת איתכם על אמונות, אני שולחת אתכם לעשות עבודה.


כי אמונות הן הנושא היחיד שאין בו קיצורי דרך: לאתר אותן זו אומנות - לא מאוד מורכבת, אבל שחייבים ללמוד אותה. או לקבל טיפול ממישהו שיודע.


יש גם מאמרים לעזרה עצמית בגוגל, וגם אני כתבתי פעם תרגיל כזה - והוא יופיע לכם בקישור למטה. אבל זו מיומנות נרכשת. לא בום-טראח וגמרנו.


למרות זאת, חשבתי שזה חשוב שנתחיל לדבר על זה...

אז עד שתמצאו לכם את הדרך שמתאימה לכם, דעו את זה:


יש סיבה שאנחנו כמו שאנחנו, גם כשזה לטוב וגם כשזה לרע. ובכל הזדמנות בה אנחנו לא מרוצים מהתוצאה, ולא מצליחים לשנות אותה - זה לא כי אנחנו לא-בסדר, אלא כי זה נעוץ לנו בקרקע של תת-המודע.


ואת זה - אפשר לשנות :)